אחים ואחיות יקרים,

קודם כל, הרשו לי לברך לשלום, בחיבה ובהערכה, את האימאם הגדול אחמד אל טייב, שעמו חתמתי על מסמך האחווה האנושית למען שלום עולמי וחיים משותפים לפני שלוש שנים בדיוק באבו-דאבי. לאורך השנים שחלפו צעדנו יחדיו כאחים, במודעות לכך שעל אף הכבוד הניתן לתרבויות ולמסורות השונות, אנו נקראנו לבנות אחווה בין בני האדם, כמעין חומה ומגן מפני השנאה, האלימות והעוול.

אני מודה לאלו שליוו אותנו בדרך הזו: להוד מעלתו השייח מוחמד בין זייד, על מחויבותו האיתנה לנושא; לוועידה העליונה לאחווה אנושית על מספר יוזמות שיצאו לפועל ברחבי העולם ולעצרת המרכזית של האו"ם על ההחלטה מיום ה-21 בדצמבר 2020, שמאפשרת לנו לציין היום את יום האחווה האנושית העולמי בפעם השנייה. תודתי נתונה גם לכל המוסדות האזרחיים והדתיים שתומכים במטרה הנאצלת הזו.

האחווה היא אחד מאותם ערכים מהותיים ואוניברסליים שצריכים לעמוד בבסיס היחסים בין העמים, כדי שהסובלים והמקופחים לא ירגישו מודרים או נשכחים, אלא יזכו לקבלה ולתמיכה כחלק ממשפחה אנושית אחת גדולה. אחיות ואחים אנחנו!

על כולם לעבוד, ברוח משותפת והדדית של אחווה, לקידום תרבות של שלום שמעודדת התפתחות בת-קיימא, סבלנות, הכלה, הבנה הדדית וסולידריות.

כולנו חיים תחת אותה כיפת שמיים, ללא קשר למקום או לאופן שבהם אנו חיים, לצבע עורנו, לדת, להשתייכות החברתית, למין, לגיל, לנסיבות הכלכליות או למצב הבריאותי שלנו. כולנו שונים אך שווים, ותקופת המגפה הראתה זאת בבירור. הרשו לי לומר זאת שוב: איננו נושעים לבדנו!

כולנו חיים תחת אותה כיפת שמיים ובשם האלוהים, מוטל עלינו, ברואיו, להכיר בכך שאחיות ואחים אנחנו. בתור מאמינים ממסורות דתיות שונות, יש לנו תפקיד. מהו התפקיד הזה? לסייע לאחינו ולאחיותינו לשאת את עיניהם ותפילותיהם למרומים. הבה נישא עיינינו השמיימה, שהרי מי שעובד את האלוהים בלב שלם אוהב גם את הזולת. האחווה פותחת אותנו אל אבי הכול ומאפשרת לנו לראות בזולת אח ואחות, לחלוק עמו חיים, לתמוך האחת בשני, לאהוב ולהכיר את האחר.

כולנו חיים תחת אותה כיפת שמיים. עתה הגיעה העת לצעוד יחדיו, מאמינים ואנשי רצון טוב. אל תדחו זאת למחר או לעתיד לבוא. זוהי שעת רצון לצעוד יחדיו: מאמינים ואנשי רצון טוב. זהו יום מתאים להושיט יד, לחגוג את אחדותנו מתוך שונות – אחדות, לא אחידות, אחדות מתוך שונות – כדי לומר לקהילות ולחברות שבהן אנו חיים שהגיע זמנה של האחווה. כולנו ביחד, שכן מן ההכרח שכולנו נחייה בסולידריות זה עם זו. לכן, אני שב ומדגיש, זוהי אינה העת לאדישות: או שאנחנו אחים ואחיות או שהכול מתפרק. לא מדובר בדרמטיות מופרזת; זוהי האמת! או שאנחנו אחים ואחיות או שהכול מתפרק. אנחנו רואים זאת במלחמות "הקטנות", במלחמת עולם השלישית שנערכת שלב אחר שלב, שעה שעמים נהרסים, ילדים גוועים ברעב, הזדמנויות להשכלה מצטמצמות ... זהו חורבן. או שאנחנו אחים ואחיות או שהכול מתפרק.

זו אינה העת לשכחה. עלינו לזכור מידי יום ביומו את דבריו של אלוהים לאברהם, שבנשיאת עיניו השמיימה הוא יראה את ההבטחה לזרעו, זאת אומרת – לנו (ראה, האפיפיור פרנציסקוס, מפגש בין-דתי במישור אוּר, עיראק,  מרץ 2021). ההבטחה גם התקיימה בימיי חיינו: אחווה רחבה ובוהקת ככוכבי השמיים.

אחים ואחיות יקרים, אחי היקר, האימאם הגדול!

דרכה של האחווה ארוכה ומאתגרת. זוהי דרך קשה, אך היא העוגן של ישועת האנושות. הבה נתמודד עם האותות מבשרי הרעות, הרגעים האפלים והשקפות האלימות באמצעות אותות של אחווה, שבזכות קבלת הזולת וכבוד לזהותו מזמינות אותו למסע משותף. לא "אותו דבר", אבל אחים ואחיות, כל אחד עם האישיות שלו, הייחודיות שלו או שלה.

אני מודה לכל מי שפועל מתוך שכנוע שאנחנו אכן מסוגלים לחיות בהרמוניה ובשלום, מתוך מודעות לצורך בעולם עם יותר אחווה, מכיוון שכולנו פרי בריאת האלוהים: אחים ואחיות.

אני מודה לכל אלו שיצטרפו למסע האחווה שלנו. אני מדרבן את כולם להתחייב לשלום ולהגיב באופן קונקרטי לבעיות ולצרכים של החלשים, העניים וחסרי הישע. אנו נחושים לצעוד איש לצד רעהו, "אחים ואחיות כולנו", כדי להיות יוצריו של שלום וצדק ממשיים, בהרמוניה של שוני ובכבוד לזהותו של כל אחד ואחת. אחיות ואחים, הבה נמשיך לצעוד קדימה בדרך האחווה הזו! תודה רבה.